עבודת שורשים נדרשת בישראל מכל ילד בקירוב בהגיעו לגיל 13-14. בגילאים אלו נהוג לקיים גם את הגשת הפרויקט כתוב, מצולם ומתועד, וגם לערוך פרויקט חי עם הרצאות מטעם כל משפחה ומשפחה בכיתה/בשכבה. הדרישות מעבודת שורשים כתובה כוללות למעשה שלושה רבדים בולטים:
1. הרובד הכתוב. 2. הרובד המצולם. 3. הרובד המתועד.
 
הרובד הכתוב– הוא ליבת העבודה. הפרקים השונים של פרויקט השורשים, אשר ניתנים לחלוקה על פי רובריקות שונות. ניתן לכתוב לפי סדר המשפחות: משפחת אבי האבא, אם האבא, אבי האמא ואם האמא, או על פי ההקשרים בין הסיפורים. אם למשל אחד מענפי המשפחה הוא בעל סיפור דומה לענף השני – ניתן לכתוב על שניהם במקביל. חשוב ליצור עניין בכתיבה, אשר יעורר את סקרנות הקוראים.
 
הרובד המצולם– ברובד המצולם יש לגוון בתמונות בני המשפחה השונים. חשוב להקפיד על שני נושאים חשובים. מחד, להקפיד על רשמיות האלבום, ולא ליצור עוד אלבום בר/בת מצווה. מאידך, להקפיד לשלב תמונות חדשות של הילדים והנכדים לצד התמונות של מבוגרי המשפחה. כמובן שכמה שיותר תמונות תיעודיות של הסבים והסבתות בגלויות השונות יצרו עניין רב יותר ויתרמו לאין ערוך לסקרנות הקורא.
 
הרובד המתועד– תעודות ומסמכים שונים של מבוגרי המשפחה להם יש ערך היסטורי או רשמי. תעודות לידה בגלויות שונות, מסמכים רשמיים שהפיקה מדינת הגלות על בן או בת המשפחה עליהם אתם כותבים, וכד'. לעניות דעתנו, יש לשים אותם בשני מקומות: לצד התמונות, או במהלך החיבור העוסק בנושא לו נוגע אותו תיעוד מצולם.

נדרש אלבום שורשים המכיל תאים בגדלים שונים

תאים גדולים – לחיבורים כתובים, ותאים קטנים ובינוניים לתמונות ותיעוד מצולם. אנו סבורים כי קנייה חכמה של אלבום שורשים תהיה רק לאחר גמר כתיבת הפרויקט, כלומר: יש להדפיס מסמך אפיון כלשהו הכולל את סדר החיבורים, התמונות והתיעודים, ולאחר מכן להתחיל לעבוד על המלל ואיסוף החומרים המצולמים. לאחר מכן יש לספור את כל החומרים שהפקתם או דליתם, ולסכם כמה עמודי חיבור ישנם, וכמה תמונות ותיעוד מצולם יש, ובאלו גדלים (ס"מxס"מ). עם המידע הזה – ניתן לגשת לחנות ולבחור אלבום שורשים שיתאים בממדיו לפרויקט השורשים שלכם. בהצלחה! 
השארת תגובה