עבודת שורשים היא אחד הפרויקטים הכי משמעותית בחייו של התלמיד. היא חושפת את תלמידי חטיבות הביניים בישראל למורשת המשפחתית האישית ומחברת אותו למקורות הכי אותנטיים בחייו. ברוב המקרים התלמיד מקיים שיחות עם קרובי המשפחה: אבא, אימא, סבתא, דודים, סבא, ומה שנראה בהתחלה כמו משימה שחייבים להשלימה ותו לא הופך בחלק ניכר מהמקרים לחוויה עבור התלמיד – מסע של גילוי עצמי וחיבור למורשת, למסורת ולקרובים.
כפי שניתן להבין, התלמיד לבדו לא יכול לבצע עבודת שורשים. זוהי פעילות שרותמת את כל המשפחה. התלמיד עורך ראיונות עומק עם המשפחה, בונה עץ יוחסין ונפתח לשורשיו. הוא מחדד בעבודה גם כישורי כתיבה, מפתח יכולות ביצוע ראיונות, ומשכלל את כושרו לכתוב עבודה בעלת משקל רגשי. אז איך כותבים עבודות שורשים? 

המבנה של עבודות שורשים

המבנה של עבודת שורשים הוא אחיד, אולם התוצאה –  פרויקט ייחודי ואישי. 
מבנה העבודה הוא כדלקמן:
 
כמו כל עבודה אקדמית יש להתחיל בשער. בדף זה יש להציג את נושא העבודה ופרטיו האישיים של מגיש העבודה, קרי: פרטיו של התלמיד. לאחר מכן יש להכין את תוכן העניינים. בעמוד זה יש לפרט את הפרקים של העבודה.
 
השלב הבא בעבודות שורשים היא הקדמה. משרד החינוך נותן דרור לתלמידים בפרק זה לכתוב מה שמתאים להם כאן. זה יכול להיות חיבור קצר, שיר, תמונות- ובלבד שהתלמיד יסביר את הבחירה שלו.
 
מבוא זה הפרק הבא שנדרש אליו התלמיד. הפרק הזה הוא חשוב מאחר והוא נועד ליצור עניין וסקרנות ולהביא לכך שהקורא ירצה להמשיך ולהעמיק בעבודה. בפרק הזה התלמיד אמור להסביר מעט על העבודה ומה צפוי לקורא.
 
ועכשיו הגענו לבשר, למהות העבודה. בפרק הראשון התלמיד צריך לספר אודות עצמו: על שמו, על תחביביו, על משפחתו הגרעינית, על שאיפותיו, על התבגרותו ועל חלומותיו. בפרק הבא התלמיד אמור לספר על נוף ילדותו: אפשר לכתוב את זה, לשיר את זה, לבחור סרט, מחזרה או ספר, אפשר להסריט את זה ובעצם מומלץ לבחור באיזו אטרקציה מעניינת שתיצור ריגוש והפתעה.
 
הפרק הבא מוקדש למשפחה הגרעינית הקרובה. בפרק הזה יספר התלמיד אודות המשפחה הכי קרובה אליו, לאחר שערך ראיונות עומק איתם, כמובן. ובשלב זה כבר יש להוסיף את אילן היוחסין המפורסם.

הפרק הבא מתרכז בארוחת חג או ארוחת שבת חגיגית. כאן מפרט התלמיד על הסבים והסבתות על מוצאם, התרבות שלהם, מסורת מיוחדת, מנהגים ומורשת. לאחר מכן, בפרק החמישי, התלמיד צריך לבחור חפץ או מסמך שעובר במשפחה ולספר אודותיו. ולבסוף יגלול התלמיד את סיפור הבר/בת מצווה. בפרק זה מכניסים התחייבות אישית, התנדבות, סיורים באתרי מורשת וכו’. ולסיום, יש להוסיף סיכום וביבליוגרפיה.

עצות לדרך

 – כתיבת עבודת שורשים, כמו עבודות אקדמיות רבות, לא תתחיל לעולם מכתיבת הקדמה, תוכן העניינים או המבוא.
את כל הפרקים הראשונים יש לכתוב רק בתום העבודה. 
 
 – השקיעו בעבודה גם חיצונית – כרכו את העבודה באלבום שורשים מהודר ורק אז הגיש אותו למורה, יש אלבומי שורשים ייעודיים שנועדו לעבודות שורשים – שווה להשקיע.
השארת תגובה